במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Annals of the Rheumatic Disease הוצגו תוצאותיו של מחקר שבחן את בטיחות אופדסיטיניב, תרופה המעכבת את Janus kinase הניתנת חד-יומית לחולים עם דלקת מפרקים שגרונית בינונית עד חמורה ופעילה. במחקר הנוכחי שולבו נתונים מחמישה מחקרי פאזה 3 קודמים שבהם הבטיחות של אופדסיטיניב הושוותה לאינבו, מטוטרקסט או אדלימומאב.
במחקר הוכללו 3,834 חולים שקיבלו מנה אחת או יותר של 15 מ"ג מינון (2,630 משתתפים) או 30 מ"ג (1,204 משתתפים) למשך זמן כולל של 4,020.1 שנות חולה.
החוקרים מצאו כי תופעות הלוואי הנפוצות ביותר הקשורות בטיפול היו זיהומים בדרכי האוויר העליונות, נאזופרינגיטיס ודלקות בדרכי השתן.
שיעור הזיהומים הקשים היה דומה בחולים שקיבלו אופדסיטיניב 15 מ"ג ואדלימומאב אך גבוה מזה שנצפה בחולים שקיבלו מטוטרקסט.
שיעורי הרפס זוסטר ועליות CPK היו גבוהים יותר בשתי קבוצות האופדסיטיניב לעומת קבוצת המטוטרקסט והאדלימומאב. בנוסף, שיעור פרפורציית מעיים היה גבוה יותר בקבוצת האופדסיטיניב 30 מ"ג.
שיעורי תמותה, ממאירות, אירועים קרדיווסקולריים מאג'וריים ואירועים טרומבואמבוליים ורידיים היו דומים בכל קבוצות הטיפול.
החוקרים מסכמים כי במחקר הנוכחי לא נתגלו סוגיות בטיחות חדשות הקשורות בטיפול באופדסיטיניב בחולי דלקת מפרקים שגרונית קשה וכי פרופיל הבטיחות של התרופה דומה לזו של מעכבי Janus kinase אחרים. לאור זאת, אופדסיטיניב מהווה אפשרות טיפולית בחולי דלקת מפרקים שגרונית בינונית עד חמורה ופעילה.
מקור:
Cohen, S.B. (2020) Annals of the Rheumatic Diseases. 0:1–8. doi:10.1136/annrheumdis-2020-218510