במחקר רב-מרכזי ורטרוספקטיבי, שמצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Rheumatology, חוקרים ביקשו להשוות התמדה בטיפול וסיבות להפסקת הטיפול בין מעכבי JAKי(Janus kinase) לבין תרופות ביולוגיות אנטי ראומטיות המשנות מהלך מחלה (biologic Disease-modifying antirheumatic drugs) בחולי דלקת מפרקים שגרונית עם הופעה בגיל מבוגר (elderly-onset rheumatoid arthritis).
עוד בעניין דומה
המחקר כלל חולים עם דלקת מפרקים שגרונית שנרשמו לרישום התצפיתי הרב-מרכזי היפני (Japanese multicenter observational registry) בין 2015 ל-2022. דלקת מפרקים שגרונית עם הופעה בגיל מבוגר הוגדרה כדלקת מפרקים שגרונית שהופיעה בגיל 60 ומעלה. כדי להתאים למשתנים מתערבים הקשורים להחלטה על התחלת טיפול עם מעכבי TNFי(Tumor necrosis factor), מעכבי IL-6י(interleukin 6), חוסמי CTLA4-Igי(cytotoxic T-lymphocyte associated antigen 4 immunoglobulin) או מעכבי JAK, נעשה שימוש בציון נטייה בהתבסס על מאפיינים בסיסיים להשוואת ההתמדה בטיפול. בנוסף, על מנת להעריך את הסיבות להפסקת טיפול, שיעורי ההתמדה עבור חוסר יעילות, תופעות לוואי והפוגה נותחו כתוצאים משניים.
בסך הכל זוהו 572 מטופלים עם 835 קורסי טיפול (314 עם מעכבי TNF,י 175 עם מעכבי IL-6,י228 עם חוסמי CTLA4-Ig ו-118 עם מעכבי JAK). תוצאות המחקר הדגימו כי לאחר התאמה להבדלים במאפייני הבסיס, ההתמדה בטיפול הייתה גבוהה יותר באופן מובהק עבור מעכבי IL-6 (יחס סיכונים 0.38; רווח בר-סמך 95%: 0.27-0.55; P < 0.01), בהשוואה למעכבי TNF. כמו כן, הפסקת הטיפול עקב חוסר יעילות הייתה נמוכה יותר עם מעכבי JAK (יחס סיכונים 0.38; רווח בר-סמך 95%: 0.22-0.66; P < 0.01) ומעכבי IL-6 (יחס סיכונים 0.29; רווח בר-סמך 95%: 0.19-0.46; P < 0.01), בהשוואה למעכבי TNF. עם זאת, לחוסמי CTLA4-Ig היה יחס סיכונים דומה לזה של מעכבי TNF. יתר על כן, ההיארעות המותאמת של הפסקת הטיפול עקב תופעות לוואי הייתה גבוהה יותר עבור מעכבי JAK (יחס סיכונים 2.86; רווח בר-סמך 95%: 1.46-5.59; P < 0.01) מאשר עבור מעכבי TNF.
החוקרים מסכמים כי בחולי דלקת מפרקים שגרונית עם הופעה בגיל מבוגר, מעכבי IL-6 ומעכבי JAK הראו התמדה ארוכה יותר בטיפול ופחות הפסקות עקב חוסר יעילות בהשוואה למעכבי TNF. יש להעריך את הסיכונים הפוטנציאליים של מעכבי JAK באופן אינדיבידואלי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
