במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Rheumatology, חוקרים ביקשו להעריך את ההשפעה של רמת ה-RFי(rheumatoid factor) הבסיסית על הריכוזים והיעילות של סרטוליזומב פגול (מעכב TNF ללא חלק FCי[fragment crystallizable]) ואדלימומאב (מעכב TNF המכיל FC) בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
עוד בעניין דומה
EXXELERATE היה מחקר פאזה 4, אקראי, חד-סמיות, (כפול סמיות עד שבוע 12, סמוי לחוקרים לאחר מכן) שנמשך 104 שבועות. הוא ביצע השוואת ראש בראש בין סרטוליזומב פגול לאדלימומאב בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית. באנליזת פוסט-הוק זו, הוצגו תוצאים הקשורים לריכוזי התרופות וליעילותן, בחלוקה לפי רבעוני ה-RF הבסיסי (≤Q3 או >Q3).
נתוני בסיס לפי רבעוני RF היו זמינים עבור 453 חולים שחולקו באקראי לקבלת סרטוליזומב פגול ו-454 שחולקו באקראי לקבלת אדלימומאב (≤Q3: ≤204 יחידות בינלאומיות למ"ל; >Q3: >204 יחידות בינלאומיות למ"ל). תוצאות המחקר הדגימו כי משבוע 12 ואילך, השטח מתחת לעקומה (AUC, area under the curve) של הריכוז של אדלימומאב היה נמוך יותר בחולים עם RF גבוה מ-204 יחידות בינלאומיות למ"ל, לעומת חולים עם RF שווה או נמוך מ-204 יחידות בינלאומיות למ"ל. לעומת זאת, השטח מתחת לעקומה של הריכוז של סרטוליזומב פגול נותר דומה בשתי הקבוצות. כמו כן, עבור חולים עם RF שווה או נמוך מ-204 יחידות בינלאומיות למ"ל, ציוני DAS28-CRPי(Disease Activity Score 28 based on C-reactive protein) היו דומים בין מטופלים שטופלו עם סרטוליזומב פגול ואדלימומאב לאורך כל תקופת המחקר עד שבוע 104. מנגד, בחולים עם RF גבוה מ-204 יחידות בינלאומיות למ"ל, ממוצע ציוני DAS28-CRP היה נמוך יותר באופן מובהק בקבוצה שטופלה עם סרטוליזומב פגול בהשוואה לזו שטופלה עם אדלימומאב בשבוע 104. יתר על כן, שיעור גבוה יותר של חולים עם RF גבוה מ-204 יחידות בינלאומיות למ"ל השיג פעילות מחלה נמוכה לפי DAS28-CRP בשבוע 104 בקבוצה שטופלה עם סרטוליזומב פגול בהשוואה לזו שטופלה עם אדלימומאב.
החוקרים מסכמים כי סרטוליזומב פגול נקשרה לריכוזים וליעילות מתמשכים בחולי דלקת מפרקים שגרונית עם RF גבוה, מה שמרמז על כך שהיא עשויה להיות בחירה טיפולית מתאימה יותר בהשוואה למעכבי TNF המכילים חלק Fc באוכלוסיית מטופלים זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
