ממצאי מחקר שהוצג לאחרונה בכנס השנתי של האיגוד האירופאי לראומטולוגיה (EULAR) הצביעו על פרופיל תועלת סיכון טוב של רינבוק (UPA upadacitinib) ושיעור דומה של אירועי MACE,יVTE וממאירות שאינה ממאירות עור, בהשוואה לטיפול באדלימומאב, בחולים עם מחלת מפרקים דלקתית שגרונית.
המחקר בדק פרופיל תועלת-סיכון של רינבוק (UPA upadacitinib) 15 מ"ג כנגד אדלימומאב (ADA) 40 מ"ג פעם בשבועיים, לטווח קצר ולטווח ארוך. הפרופיל נבדק בקרב חולים עם מחלת מפרקים דלקתית שגרונית (RA), שלא הגיבו לטיפול במטוטרקסאט. המחקר התמקד בבטיחות ויעילות הטיפול בקורלציה לגורמי סיכון קרדיווסקולריים.
המחקר מבוסס על ניתוח post hoc של נתונים מתוך המחקר SELECT-COMPARE, מחקר פאזה 3 שבדק את יעילות הטיפול ברינבוק כנגד פלצבו ואדלימומאב. כל המשתתפים במחקר המשיכו לקבל טיפול במטוטרקסאט.
החולים סווגו לשתי קבוצות, בהתאם לסיכון הקרדיווסקולרי (CV): קבוצה עם סיכון נמוך (גיל<65, ללא גורמי סיכון CV) וקבוצה עם סיכון גבוה (גיל≥65 ו/או אחד או יותר גורמי סיכון CV).
גורמי הסיכון ל-CV כללו אירוע CV קודם, יתר לחץ דם, סכרת, עישון בתקופת ההשתתפות במחקר או עשון בעבר, גיל≥65, רמה גבוהה של low-density lipoproteinי(LDL-C ≥ 3.36 mmol/L) רמה נמוכה של high-density lipoproteinי (HDL-C < 1.034 mmol/L), בכניסה למחקר. משך המעקב היה עד חמש שנים.
קבוצת הסיכון הנמוך כללה 211 חולים (129 – UPA, 82 – ADA). קבוצת הסיכון הגבוה כללה 767 חולים (522 – UPA, 245 – ADA). הנתונים הדמוגרפיים ומאפייני ה-RA היו דומים בין המטופלים ב-UPA למטופלים ב-ADA, בשתי קבוצות הסיכון: משך מחלה ממוצע ~8 שנים, RF או ACPA חיובים ~80%, DAS28-CRP ~5.8.
הגיל הממוצע של הנכללים בקבוצת הסיכון הגבוה היה ~57 (25% מעל גיל 65). גורמי הסיכון ל-CV, בגינם החולים נכללו בקבוצת הסיכון הגבוה (לפי סדר שכיחותם) היו: יל"ד (54%), LDL-C גבוה (34%) ו-C-HDL נמוך (12%), עישון בהווה (~22-29%), עשון בעבר (21-18%~), אירוע CV קודם (16-11%~), סוכרת (10-8%~), אירוע טרומבוטי קודם (1.3-2.4%~). ראוי לציין בנוסף, שמעל 37 % מן החולים בקבוצת הסיכון הגבוה היו עם BMI> 30kg/m² וכ-60% קיבלו טיפול בסטרואידים.
בקרב המטופלים ב-UPA, בשתי קבוצות הסיכון, שיעור השגת רמיסיה קלינית או פעילות נמוכה של המחלה, היה יותר גבוה לעומת המטופלים בADA-, גם לטווח הקצר (6 חודשים) (DAS28(CRP) < 2.6 ב-21% לעומת 12%) וגם לטווח הרחוק (5 שנים) (21% לעומת 5%). מספרים דומים היו גם לגבי CDAI remission.
שיעור החולים ששמרו על פעילות נמוכה של המחלה או הפוגה במשך חמש שנים היה גבוה יותר בקרב מטופלי UPA לעומת ADA בקבוצת הסיכון הנמוך (15% לעומת 4%) וגם בקבוצת הסיכון הגבוה (10% לעומת 5%).
פרופיל הבטיחות ושיעור כלל תופעות הלוואי (כולל תופעות לוואי חמורות ותופעות לוואי שהובילו להפסקת הטיפול) היו ברובם דומים בין המטופלים בUPA ו-ADA, בשתי קבוצות הסיכון. במטופלי UPA היה שיעור יותר גבוה של שלבקת חוגרת. שיעור זיהומים חמורים וממאירות עור שאינה מלנומה היה מספרית יותר גבוה בקרב מטופלי UPA בקבוצת סיכון גבוה.
לא נצפה הבדל משמעותי בין שיעור שאר הממאירויות, אירועי MACE ואירועים טרומבוטיים, בין הטיפולים בקבוצת הסיכון הגבוה, לאורך חמש שנים (ממאירות שאינה עורית – 0.7 פר 100 שנות חולה במטופלי UPA לעומת 1 פר 100 שנות חולה במטופלי ADA,יMACE – 0.4 לעומת 0.3, VTE – 0.3 לעומת 0.5 פר 100 שנות חולה).
לסיכום, הנתונים מצביעים על יתרון בפרופיל תועלת-סיכון בקרב מטופלי UPA לעומת ADA, גם לטווח הקצר וגם בטווח הארוך בשתי קבוצות המחקר. יתרון זה אף בולט יותר במטופלים עם סיכון CV נמוך.
המחקר הנוכחי, בחסות ABBVIE, מציג נתונים חשובים לגבי פרופיל תועלת סיכון של טיפול ב-UPA, בהתייחס לגורמי סיכון קרדיווסקולריים.
Benefit-Risk Analysis of Upadacitinib Versus Adalimumab in Patients with Rheumatoid Arthritis and Higher or Lower Risk of Cardiovascular Disease.
תרגום ועריכה: פרופ' יולנדה בראון
בחסות אבווי
למידע נוסף יש לעיין בעלון לרופא.
למידע נוסף על רינבוק לחץ/י כאן
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
