במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Journal of Rheumatology, ביקשו חוקרים לקבוע את ההשפעה של מאפייני המטופל ופעילות המחלה על ריכוזי התרופה אדלימומאב. כמו כן, הם ביקשו להעריך את הקשרים בין ריכוזי התרופה, נוכחות נוגדנים נגד התרופה ופעילות המחלה בדלקת מפרקים שגרונית, ולקבוע את הקשר בין ריכוזי ציטוקינים לבין ריכוזי אדלימומאב.
עוד בעניין דומה
מחקר חתך זה כלל מטופלים החולים בדלקת מפרקים שגרונית שטופלו עם אדלימומאב למשך 4 שבועות לפחות. פעילות המחלה הוערכה לפי ציון פעילות המחלה ב-28 מפרקים, כלומר DAS28י(Disease Activity Score in 28 joints), כאשר תגובה לטיפול הוגדרה כ-DAS28 שווה או נמוך מ-3.2. דגימות סרום ופלזמה נאספו על מנת למדוד את ריכוז האדלימומאב ואת נוכחותם של נוגדנים נגד התרופה. בנוסף, תת-קבוצה של חולים עברה ניתוח ציטוקינים כדי להעריך רמות של ציטוקינים שונים. ריכוזי התרופה הושוו בין תת-קבוצות דמוגרפיות וקלינית באמצעות ניתוח סטיות, והקשרים הבלתי תלויים בין מאפיינים קליניים ודמוגרפיים נותחו באמצעות מודל ליניארי כללי. לבסוף, משתנים שנקשרו באופן מובהק לריכוזי אדלימומאב מהניתוחים החד-משתניים הוכנסו לניתוחים מרובי משתנים.
מתוך 156 המשתתפים במחקר, 69.2% היו נשים, והגיל הממוצע היה 57.4 שנים (סטיית תקן 12.7). ניתוח רב משתני גילה כי חלבון מגיב Cי(C-Reactive Protein, CRP) גבוה יותר (P < 0.001) ומשקל גבוה יותר (P < 0.004) היו קשורים באופן בלתי תלוי לריכוזי אדלימומאב נמוכים יותר. כמו כן, ריכוזי התרופה היו גבוהים יותר במטופלים עם ציון DAS28 נמוך או שווה ל-3.2, בהשוואה לאלו עם ציון גבוה מ-3.2 (חציון 10.8 [טווח בין-רבעוני 6.4-20.8] מ"ג לליטר לעומת 7.1 [טווח בין-רבעוני 1.5-12.6] מ"ג לליטר, P < 0.001). בנוסף, היה מתאם שלילי מובהק בין ריכוזי הציטוקין אינטרלוקין 6 (interleukin 6, IL-6) לבין ריכוזי אדלימומאב (r = -0.04,י P < 0.01).
החוקרים מסכמים כי ריכוז התרופה אדלימומאב נמצא בקורלציה שלילית עם סמנים של פעילות מחלה דלקתית בדלקת מפרקים שגרונית, כולל אינטרלוקין 6. כמו כן, ריכוז התרופה בטווח של 5 עד 7 מ"ג לליטר נקשר לשליטה טובה יותר במחלה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
