במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Rheumatology' מטרת החוקרים הייתה להעריך את יעילותה של התערבות הכוללת ייעוץ פיזיותרפי מרחוק וכלים בניטור עצמי מבחינת שיפור יכולות הניהול העצמי, השתתפות בפעילות גופנית ותוצאים בריאותיים בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית (RA).
עוד בעניין דומה
לצורך כך, משתתפים שעמדו בקריטריוני ההכללה הוקצו באקראי לקבל חינוך קבוצתי, ®Fitbit, אפליקציית ניטור עצמי, ויעוץ פיזיותרפי טלפוני (קבוצה מיידית). הקבוצה המושהית קיבלה ניוזלטר חודשי אלקטרוני עד לשבוע 26, ולאחר מכן עברו את ההתערבות.
התוצא הראשוני של המחקר היה ה-Patient Activation Measure (PAM-13). המשתתפים הוערכו בבסיס המחקר, לאחר 27 שבועות (תוצא ראשוני) ולאחר 53 שבועות. התוצאים השניוניים כללו את פעילות המחלה, כאב, עייפות, דיכאון, הרגלי ישיבה/הליכה, משך הפעילות הגופנית היומית, ומשך הזמן הסדנטרי היומי בזמן ערות. מודלים ליניאריים מעורבים (GLMM) שימשו את החוקרים לצורך הערכה של השפעת ההתערבות על השינוי של כל מדד תוצא החל מתחילת המחקר ועד לשבוע 27 של ההתערבות.
אנליזת החוקרים כללה בסך הכל 131 משתתפים (91.6% נשים; 80.2% השלימו את ההתערבות במהלך מגפת הקורונה). השינוי הממוצע של ה- PAM-13 בשבוע 27 היה 4.6 (סטיית תקן, 14.7) בקבוצה המיידית, לעומת 1.6- (סטיית תקן, 12.5) בקבוצה המושהית. השינוי הממוצע בקבוצה מושהית בשבוע 53 (לאחר התערבות של 26 שבועות) היה 3.6 (סטיית תקן, 14.6). בסך הכל, נמצא כי ההתערבות שיפרה את ה- PAM-13 לאחר 27 שבועות מעת ההתערבות לפי אנליזת GLMM (מקדם מתוקנן: 5.3; רווח בר-סמך של 95%: p = <0.001 ; 2.0, 8.7). השפעות חיוביות בעקבות ההתערבות נמצאו גם בפעילות המחלה, העייפות, דיכאון ובהרגלי ההליכה בדיווח עצמי.
לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים כי מתן ייעוץ מרחוק בשילוב כלים לניטור עצמי הובילו לשיפור יכולת הניהול העצמי בקרב חולי RA. החוקרים מוסיפים כי ממצאי התוצאים השניוניים מצביעים על כך שלהתערבות הייתה גם השפעה חיובית על ניהול תסמיני המחלה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
