מחקרים

אוטילימאב פחות יעילה מטופסיטיניב לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית

חולי דלקת מפרקים שגרונית אשר טופלו עם אוטילימאב, נוגד GM-CSF, הראו אמנם שיפור מבחינת פעילות המחלה בהשוואה לאלו שקיבלו אינבו, אך הטיפול נמצא פחות יעיל מאשר טופסיטיניב

דלקת פרקים שגרונים בידיים (צילום: אילוסטרציה)

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Annals of the Rheumatic Diseases', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את יעילות ובטיחות הטיפול עם אוטילימאב, נוגדן antigranulocyte-macrophage colony-stimulating factor, בחולי דלקת מפרקים שגרונית עם מחלה פעילה.

לצורך כך, החוקרים ערכו שני ניסויים פאזה 3 מבוקרי הקצאה אקראית (RCT) וכפולי סמיות, במסגרתם נאספו חולים שלא הגיבו באופן מספק לטיפול עם מתוטרקסט (contRAst 1) או לתרופות אנטי-ראומטיות קונבנציונליות סינתטיות/ביולוגיות משנות מחלה (cs/bDMARDs; contRAst 2). החולים טופלו ברקע עם csDMARDs.

החוקרים השתמשו במבנה היררכי על מנת להשוות את הטיפול עם אוטילימאב במתן תת-עורי (90/150 מיליגרם פעם בשבוע) לעומת אינבו עבור תוצאים בשבוע 12 למחקר (כאשר לאחר מכן חולים שקיבלו אינבו עברו להתערבויות פעילות), או לטיפול עם טופסיטיניב במתן פומי (5 מיליגרם פעמיים ביום) עבור התוצאים בשבוע 24 למחקר. התוצא הראשוני של המחקר הוגדר כשיעור המטופלים שהגיעו לתגובה של 20% לכל הפחות לפי ה-American College of Rheumatologyי(ACR20) בשבוע 12.

אוכלוסיית ההקצאה (intention-to-treat) של המחקר כללה בסך הכל 1,537 (contRAst 1) ו-1,625 (contRAst 2) חולים. מתוצאות החוקרים עולה כי שיעור מגיבי ה-ACR20 היה גבוה יותר באופן מובהק סטטיסטית תחת הטיפול עם אוטילימאב במינונים 90 מיליגרם ו-150 מיליגרם לעומת אינבו ב-ConTRAst 1י(54.7%, p=0.0023 ו-50.9%, p=0.0362) לעומת 41.7%) וב-contRAst 2י(54.9%, p<0.0001 ו-54.5%, p<0.0001) לעומת 32.5%).

מבחינת התוצאים השניוניים של המחקר, בשני הניסויים נמצא כי הטיפול עם אוטילימאב העלה את שיעור החולים שהגיבו עם פעילות מחלה נמוכה (LDA: low disease activity) לפי ה-Clinical Disease Activity Indexי(CDAI) בהשוואה לאינבו (לא באופן מובהק לאוטילימאב במינון 150 מיליגרם ב-contRAst 1), והפחית את ציון ה- Health Assessment Questionnaire-Disability Indexי(HAQ-DI). עם זאת, התועלת עם טופסיטיניב הייתה גדולה יותר באופן עקבי לעומת הטיפול עם אוטילימאב על פני מספר תוצאים שונים. תוצאי הבטיחות היו דומים בין קבוצות הטיפול.

החוקרים מסכמים כי אף על פי שהטיפול עם אוטילימאב היה יעיל יותר מאינבו ב-ACR20, CDAI LDA וב-HAQ-DI, שיפר את תסמיני המחלה והראה פרופיל בטיחות מתקבל על הדעת, הטיפול עם אוטילימאב היה נחות יותר מאשר טופסיטיניב בחולים אלו.

מקור:

Fleischmann RM, van der Heijde D, Strand V, et al. Anti-GM-CSF otilimab versus tofacitinib or placebo in patients with active rheumatoid arthritis and an inadequate response to conventional or biologic DMARDs: two phase 3 randomised trials (contRAst 1 and contRAst 2). Annals of the Rheumatic Diseases Published Online First: 12 September 2023. doi: 10.1136/ard-2023-224482

נושאים קשורים:  מחקרים,  דלקת מפרקים שגרונית,  אוטילימאב,  תרופות אנטי ראומטיות,  טופסיטיניב
תגובות