מחקרים

יעילות אופדסיטיניב לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית

בהשוואה שנערכה על מספר תרופות לטיפול בחולי דלקת מפרקים שגרונית אשר לא טופלו קודם לכן עם תרופות אנטי-ראומטיות משנות מחלה נמצא כי אופדסיטיניב מהווה את אחד מהטיפולים היעילים ביותר להשגת הפוגה

26.09.2023, 16:55
rheumatoid arthritis, דלקת מפרקים שגרונית (הדמיית אילוסטרציה)

היעילות היחסית של מעכבי Janus kinaseי(JAK) בהשגת הפוגה (רמיסיה) והשגת פעילות מחלה נמוכה (LDA: low disease activity) עדיין אינה ברורה דיה, שכן נכון להיום אין מחקרים אשר עוסקים בהשוואה ישירה בין מעכבי ה-JAK השונים בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית (RA) הנאיביים לטיפול עם תרופות אנטי-ראומטיות משנות מחלה (DMARD).

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Pharmacology', מטרת החוקרים הייתה להעריך את שיעורי ההפוגה וה-LDA בקרב חולי RA המטופלים עם טופסיטיניב, בריסיטיניב, אופדסיטיניב, ופילוגוטיניב, בהשוואה למתוטרקסט (MTX), בחולים הנאיביים ל-DMARD.

לצורך כך, החוקרים ערכו מטא אנליזה רשתית בייסיאנית, וכללו מידע שנאסף מניסויים מבוקרים אקראיים הכולל השוואות ישירות ועקיפות על הפוגה (Disease Activity Score in 28 Joints באמצעות ערך החלבון מגיב Cי[DAS28-CRP] < 2.6) ו-LDAי(DAS28-CRP ≤ 3.2) תחת טיפול יחיד (מונותרפיה) עם טופסיטיניב, בריסיטיניב, אופדסיטיניב, פילגוטיניב, ו-MTX בקרב חולי RA נאיביים ל-DMARD.

בקריטריוני ההכללה לאנליזה עמדו ארבעה ניסויים מבוקרים אקראיים, אשר הקיפו 2,185 מטופלים בסך הכל. המטא-אנליזה הרשתית אותה ערכו החוקרים הדגימה כי הטיפול עם טופסיטיניב, בריסיטיניב, אופדסיטיניב, ופילגוטיניב הוביל לשיעור הפוגה גבוה יותר באופן מובהק בהשוואה לטיפול עם MTX (יחס הסיכויים 4.13, רווח בר-סמך של 95%, 2.88-6.02; יחס הסיכויים 2.12, רווח בר-סמך של 95% 1.17-4.13; יחס הסיכויים 1.95, רווח בר-סמך של 95% 1.10-3.50; יחס הסיכויים 1.79, רווח בר-סמך של 95% 1.27-3.53).

ה-ranking probability, בהתבסס על ה-surface under the cumulative ranking curveי(SUCRA), הצביע על כך שלטיפול עם אופדסיטיניב במינון 15 מיליגרם יש את ההסתברות הגבוהה ביותר להשגת הפוגה (SUCRA = 0.985), לאחר מכן לטיפול עם טופסיטיניב במינון 5 מיליגרם (SUCRA = 0.574), בריסיטיניב במינון 4 מיליגרם (SUCRA = 0.506), פילגוטיניב במינון 200 מיליגרם (SUCRA = 0.431), ו- MTXי(SUCRA = 0.004). זאת ועוד, הטיפול עם טופסיטיניב, בריסיטיניב, אופדסיטיניב, ופילגוטיניב הוביל לשיעור גבוה יותר באופן מובהק של LDA, בהשוואה לטיפול עם MTX.

עוד עולה מתוצאות החוקרים כי ה-ranking probability ל-LDA היה דומה לזה שנצפה בהשגת הפוגה. לטיפול עם אופדסיטיניב במינון 15 מיליגרם הייתה ההסתברות הגבוהה ביותר להשגת LDA, לאחר מכן לטיפול עם טופסיטיניב במינון 5 מיליגרם, בריסיטיניב במינון 4 מיליגרם, פילגוטיניב במינון 200 מיליגרם, ול-MTX.

החוקרים מסכמים כי על סמך האנליזה ההשוואתית שערכו, נראה כי אופדסיטיניב מהווה את אחת ההתערבויות היעילות ביותר להשגת הפוגה ו-LDA בקרב חולי RA הנאיביים ל-DMARD. עוד מוסיפים החוקרים כי קיימים הבדלים מבחינת שיעורי ההפוגה וה-LDA בעקבות הטיפול עם מעכבי JAK שונים.

מקור:

Young Ho LeeGwan Gyu Song; Relative Remission and Low Disease Activity Rates of Tofacitinib, Baricitinib, Upadacitinib, and Filgotinib versus Methotrexate in Patients with Disease-Modifying Antirheumatic Drug-Naive Rheumatoid Arthritis. Pharmacology 2023; https://doi.org/10.1159/000527186

נושאים קשורים:  מחקרים,  מעכבי JAK,  אופדסיטיניב,  דלקת מפרקים שגרונית,  תרופות אנטי ראומטולוגיות משנות מהלך מחלה
תגובות