אמנם הקשר בין דלקת מפרקים שגרונית (RA) ובין טרשת בעורקים הכליליים מעורר עניין, אך מחקרים תצפיתיים שנערכו בנושא לא הבהירו האם קיימת סיבתיות ביניהן. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב-העת 'Frontiers in Cardiovascular Medicine', החוקרים ערכו רנדומיזציה מנדליאנית (MR: Mendelian randomization) של שני מדגמים על מנת להעריך את הקשר הסיבתי בין RA ובין טרשת של העורקים הכליליים.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו אנליזת MR תוך שימוש בגישת שקלול השונות ההפוכה (IVW: inverse variance weighted). החוקרים השתמשו בחציון משוקלל, רגרסיית MR-Egger ונראות מקסימלית (maximum likelihood) כאנליזות רגישות לאנליזה משלימה. כמו כן, נערכה MR מרובת משתנים על מנת לאשש את תוצאות ה-MR של שני מדגמים. זאת ועוד, החוקרים ערכו MR-Egger intercept, MR-PRESSO, Cochran's Q test, ו-"Leave-one-out" על מנת להעריך את רמות הפליאוטרופיה וההטרוגניות.
ממצאי ה-IVW הדגימו קשר חיובי בין נטייה גנטית ל-RA לבין עלייה בסיכון היחסי לטרשת בעורקים הכליליים (יחס הסיכויים, 1.0021; רווח בר-סמך של 95%, 1.0011-1.0031; P <0.05). התוצאה אושרה על ידי שיטת החציון המשוקלל (P <0.05), רגרסיית MR-Eggerי(P < 0.05) ונראות מקסימלית (P < 0.05). MR מרובת משתנים הגיעה גם כן למסקנה עקבית. עוד עולה כי MR-Egger interceptי(P = 0.20) ו-MR-PRESSO (P = 0.06) לא הדגימו עדות לפליוטרופיה אופקית (horizontal pleiotropy). בנוסף, תוצאות ה-Cochran's Q testי(P = 0.05) וה-"Leave-one-out" לא זיהו הטרוגניות מובהקת.
לסיכום, תוצאות אנליזת ה-MR של שני מדגמים הצביעה על כך שקיימות ראיות גנטיות התומכות בקשר הסיבתי החיובי בין RA לבין טרשת בעורקים הכליליים. ממצאים אלו מעידים על כך שהתערבות אקטיבית לטיפול ב-RA עשויה להפחית את ההיארעות של טרשת בעורקים הכליליים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
