סרקופניה אינה מזוהה באופן מספק בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית (RA), וכך גם גורמי הסיכון לסרקופניה והשפעתה על התוצאים בחולי RA אינם ברורים דיים. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Journal of Clinical Rheumatology', החוקרים ערכו סקירה שיטתית לצורך זיהוי הגורמים הקשורים לסרקופניה בקרב חולי RA, וכן הערכה של התוצאים בעקבות זאת.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו סקירה לפי הנחיות ה-PRISMAי(Preferred Reporting Items for Systematic Reviews and Meta-Analyses) לשנת 2020. במסגרת הסקירה, החוקרים ערכו חיפוש במסדי הנתונים PubMed,י Embase,יCINAHL ו-Web of Science על ידי שילוב מושגי החיפוש הבאים: (1) RA ו-(2) sarcopenia. בסקירה נכללו מאמרים אשר דיווחו על חולי RA, העריכו סרקופניה על סמך הגדרה מוסכמת בקונצנזוס במסגרת קבוצת עבודה, ומאמרים אשר כללו הערכה של התוצאים הקליניים של החולים. לצורך ביצוע מטה-האנליזה החוקרים השתמשו במחקרים שחלקו את אותה הגדרה של סרקופניה והיו עקביים מבחינת הדיווח על משתנים שקשורים לחולה או למחלה. בעקבות החיפוש אותו ערכו החוקרים אותרו 3,602 מאמרים בסך הכל. לאחר הסרה של כפילויות, סינון על סמך כותרת ותקציר וסקירה של הטקסט המלא, 16 מאמרים נכללו באנליזה הסופית. המתאר העיצובי של כלל המחקרים היה מחקר תצפיתי.
מתוצאות הסקירה עולה כי השכיחות המאוגמת של סרקופניה נעה בין 24% ל-30%, בהתאם לקריטריונים של סרקופניה בהם נעשה שימוש. הגורמים שנקשרו עם סרקופניה כללו ציונים גבוהים יותר במדדי ה-28-joint Disease Activity Scale (0.39+; רווח בר-סמך של 95%, 0.02+ עד 0.77+) וטיפול עם מתוטרקסט בבסיס (יחס הסיכויים, 0.70; רווח בר-סמך 95%, 0.51-0.97). בנוסף, במספר מחקרים נמצא כי לטיפול עם סטרואידים בבסיס היה מתאם חיובי עם סרקופניה. מספר מחקרים מצאו כי בחולים עם סרקופניה ישנה צפיפות מינרלים נמוכה יותר בעצם, ושכיחות גבוהה יותר של נפילות ושברים.
לסיכום, סרקופניה היא ממצא שכיח יחסית בחולי RA, והיא עשויה להיות קשורה לפעילות גבוהה יותר של המחלה וצפיפות מינרלים נמוכה יותר של עצם. כמו כן, סרקופניה נקשרה עם שיעור גבוה יותר של נפילות ושברים. בשל ממצאים אלו וההשלכות האפשריות, חשוב לשלב בפרקטיקה הקלינית בדיקה מוקדמת של סרקופניה בחולי RA.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
