איזו השפעה יש לאופדסיטיניב על תוצאים מדווחי חולים באנשים עם דלקת מפרקים שגרונית?

במחקר שפורסם בכתב העת Rheumatology חוקרים ביקשו להעריך את ההשפעה של אופדסיטיניב (upadacitinib) לעומת טיפול עם אדלימומאב (Adalimumab) ואינבו על התוצאים המדווחים על ידי המטופל (PROs) בקרב אוכלוסיית חולי דלקת מפרקים שגרונית פעילה עם תגובות לא מספקות למתוטרקסט (MTX-IR). משתתפי המחקר הנוכחי לקחו חלק במחקר ה-SELECT-COMPARE.

ה-PROs של חולים שקיבלו אופדסיטיניב (15 מ"ג ליום), אינבו או אדלימומאב (40 מ"ג בכל שבוע שני) במקביל לטיפול עם MTX ברקע, הוערכו במשך 48 שבועות. ב-PROs נכללו ה-Patient Global Assessment of Disease Activity (PtGA) ושיטת VAS להערכת כאב, וכן ה-HAQ Disability Indexי(HAQ-DI), ה-36-Item Short Form Survey (SF-36),  משך נוקשות הבוקר וחומרתה, ה-Functional Assessment of Chronic Illness Therapy–Fatigue (FACIT-F), ורמת חוסר היציבות בעבודה. בנוסף, הוערכו השינויים בממוצע מזער הריבועיים (Least squares mean-LSM) ושיעור החולים שדווחו על שיפור ≥ הבדלים מינימליים חשובים קלינית (MCID) וציונים ≥ ערכים נורמטיביים.

אופדסיטיניב ואדלימומאב הביאו לשינויים גדולים יותר ב-LSM מהבסיס לעומת אינבו בכל ה-PROsי(p <0.05) בשבוע 12, ובחומרת הכאב ונוקשות הבוקר (p <0.05) בשבוע 2. בנוסף, מטופלים שקיבלו אופדסיטיניב דיווחו על שיפור ≥ MCID בכל ה-PROs בשבוע 12 ביחס לאינבו (P<0.05), ואחוז מטופלים דומה דיווח על תוצאה כזו גם ביחס לאדלימומאב.

אופדסיטיניב לעומת אדלימומאב הובילה לשינויים גדולים יותר ב-LSM מהבסיס ב-PtGA, כאב, HAQ-DI, חומרת נוקשות, FACIT-F, ובסיכום הרכיבים הגופניים (PCS) של SF-36 (p <0.05 עבור כולם) בשבוע 12.

יותר מטופלים עם אופדסיטיניב לעומת אדלימומאב דיווחו על ציונים ≥ ערכים נורמטיביים ב-HAQ-DI וב-SF-36 PCSי(P<0.05) בשבוע 12.

מספר גבוה יותר של חולים שטופלו באמצעות אופדסיטיניב לעומת אדלימומאב הצליחו לשמר שיפור משמעותי מבחינה קלינית ב-PtGA, כאב, HAQ-DI,יFACIT-F ובנוקשות הבוקר לאורך 48 שבועות.

לסיכום, בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית עם תגובות לא מספקות ל-MTX, טיפול עם אופדסיטיניב הביא לשיפור מובהק סטטיסטית ומשמעותי מבחינה קלינית ב-PROs שהיה שווה ערך או גדול יותר מאשר השיפור שהושג באמצעות אדלימומאב.

מקור: 

Strand, V et al. Rheumatology (Oxford). 2021 Feb 16:keab158.doi: 10.1093/rheumatology/keab158.