לתבלינים כמו כורכומין, ג'ינג'ר, זעפרן וקינמון יש היסטוריה בת אלף שנים של שימוש רפואי באסיה. הרפואה המודרנית החלה לחקור את תכונותיהם הרפואיות בעשורים האחרונים. מטרת מחקר זה הייתה לבצע סקירת ספרות שיטתית של ניסויים מבוקרים אקראיים (RCT) המעריכים את ההשפעה של תוספי תבלינים על תסמינים ופעילות המחלה בחולים עם מחלות ראומטיות דלקתיות כרוניות (דלקת מפרקים שגרונית (RA), ספונדילארתריטיס, או דלקת מפרקים פסוריאטית).
עוד בעניין דומה
סקירה שיטתית של RCTs, סקירות ומטא-אנליזות בוצעה במאגרי הנתונים MEDLINE/PubMed. תקצירים מכנסים ראומטולוגיים ושל תזונה בינלאומיים (2017-2020) נבדקו גם הם. הסיכון להטיה של המחקרים הוערך באמצעות Cochrane Collaboration’s tool ו-Jadad scale.
בסך הכל נכללו בסקירה שישה מחקרים שהעריכו את השימוש בתוספי תבלינים רק בחולי RA - אחד על תוספי שום, שניים על כורכומין, אחד על ג'ינג'ר, אחד על קינמון ואחד על תוסף זעפרן. תוספי שום, ג'ינג'ר, קינמון או זעפרן נקשרו לירידה בפעילות המחלה של RA. עם זאת, למחקרים אלו היו מספר הגבלות על התוקף החיצוני שלהם. לא ניתן היה להגיע למסקנה על ההשפעה של תוספי כורכומין על פעילות RA בגלל מחקרים באיכות נמוכה.
שום, ג'ינג'ר, קינמון וזעפרן עשויים להשפיע לטובה על פעילות RA, אך קשה להעריך את הסיכון להטיה של מחקרים אלו והנתונים מוגבלים מכדי להמליץ עליהם לשימוש יומיומי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
