טרם גובשה הסכמה בספרות הרפואית לגבי האם יש קשר בין ביטוי של CBFB-MYH11 לפרוגנוזה. מחקר זה בדק 1,525 חולי לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML), 58 עם AML חיובי ל-CBFB-MYH11 (16/58 חולים עם מוטציה של c-kit) עם משך מעקב חציוני של 29.8 (טווח: 4.8-74.4) חודשים. מתוך קבוצת המקרים, 25/58 (43.1%) מטופלים עברו השתלת תאי גזע המטופויאטים אלוגניים (allo-HSCT), 10 מתוכם עם מוטציה של c-kit.
עוד בעניין דומה
מתוך 33 המטופלים שלא עברו allo-HSCT, ההישנות בחולים עם רמת CBFB-MYH11/ABL מעל 0.1%, בכל זמן לאחר שני מחזורי מיצוק הייתה גבוהה משמעותית, בהשוואה לחולים עם CBFB-MYH11 / ABL ברמה של מתחת ל-0.1% (61.9% לעומת 0%, P = 0.001); נוסף על כך, השרידות ללא הישנות למשך 3 שנים (RFS; 31.4% לעומת 100%, P = 0.004) והשרידות ללא אירועים (EFS; 33.1% לעומת 100%, P = 0.004) ירדו משמעותית בחולים עם CBFB-MYH11/ABL מעל 0.1%, בכל זמן לאחר שני מחזורי מיצוק. שיעורי ה-RFS ו-EFS לשלוש שנים היו נמוכים יותר בקרב החולים שלא טופלו ב-allo-HSCT בהשוואה לאלו שטופלו (31.4% לעומת 84.6%, P = 0.000; 31.4% לעומת 80.8%, P = 0.001).
מחקר זה הראה כי חולי AML חיוביים ל-CBFB-MYH11 עם רמת CBFB-MYH11/ABL מעל 0.1%, בכל עת לאחר שני מחזורי מיצוק, היו בעלי פרוגנוזה גרועה ו-allo-HSCT הראה יכולת לשפר את הישרדותם.
מקור: