• יו"ר: פרופ' דרור דיקר
  • מזכירת החברה: ד"ר גבי ליברמן
  • גזברית: ד"ר בתיה קורנבוים
  • חברת ועד: פרופ' יעל לבנטל
  • חברת ועד: ד"ר עידית דותן
  • חברת ועד: ד"ר רקפת בכרך
  • חבר ועד: ד"ר דן אויירו
  • מזכירה: גב' חגית יוחננוף
השמנה

האם פיזור השומן בגוף משפיע על ההומאוסטזיס של ברזל?

בקרב נשים עם השמנת יתר או עודף משקל ויחס גבוה של שומן אנדרואידי נצפו שינויים בהומאוסטזיס של ברזל אשר לא נצפו בקרב נשים עם השמנת יתר או עודף משקל ויחס גבוה של שומן גנואידי

בדיקת דם (צילום: אילוסטרציה)

בקרב מטופלים עם עודף משקל/ השמנת יתר (OW – overweight/ OB – obesity) כמות גדולה יותר של שומן בגוף מנבאת רמות גבוהות של הפסידין בדם (SHep – serum hepcidin) שיכולות לפגוע בהומאוסטזיס של ברזל ולהגביר את הסיכון לחסר ברזל (ID – iron deficiency). עם זאת, ההשפעה של פיזור השומן בגוף על SHep ועל ברזל אינה ברורה לחלוטין.

בקרב מטופלים עם השמנה מרכזית, אינטרלוקין 6 (IL-6) משתחרר מרקמת שומן ויסצרלית למערכת הדם הפורטלית ויכול להוביל לייצור משמעותי של הפסידין בכבד. על כן, החוקרים שיערו כי כמות גדולה יותר של שומן אנדרואידי, בהשוואה לשומן גנואידי, תנבא מטבוליזם לא תקין של ברזל בקרב מטופלים עם OW/OB.

המחקר הנוכחי הוא מחקר חתך בו השתתפו 117 נשים בריאות שחולקו לשתי קבוצות: נשים במשקל תקין, כלומר BMI<25י(Body mass index)י(n=36) ונשים OW/OB, כלומר BMI≥25י(n=81). בהמשך, החוקרים חילקו את הנשים מקבוצת ה-OW/OB לשלישונים באמצעות DEXAי(dual-energy X-ray absorptiometry) לפי היחס בין השומן האנדרואידי לסה"כ שומן הגוף (AF/TBF – android fat/ total body fat).

החוקרים מדדו את סטטוס הדלקת והברזל ובחנו את ספיגת הברזל בשתי שיטות: מדידה של אריתרוציטים מסומנים מארוחות שהכילו 6 מ"ג של 57Fe (מייצג את הברזל בתזונה) ומדידה של השינוי ברמות הברזל בדם (ΔSeFe) לאחר מבחן תגר פומי עם 100 מ"ג ברזל (מייצג נטילת תוספי ברזל).

תוצאות המחקר הראו כי יחס AF/TBF גבוה יותר היה בקורלציה לרמות גבוהות יותר של CRP (C-reactive protein), AGP (α-1 glycoprotein), SHep ו-TIBCי(total iron-binding capacity) ולרמות נמוכות של סטורציית טרנספרין ויחס SeFe/SHep נמוך יותר (כל ה-p< 0.05). בנוסף, החוקרים מצאו כי יחס AF/TBF גבוה יותר היה בקורלציה לספיגה פחות טובה של תוספי ברזל (ΔSeFe) (p=0.08), אך לא של ספיגת ברזל מהתזונה. במספר רגרסיות שנעשו, נמצא כי AF/TBF ניבא באופן חיובי CRPי(p< 0.001) ו-SHepי(p<0.05), וכי מודל שכלל את המשתנים AF/TBF ופריטין בדם הצליח להסביר 65% מהשונות ב-SHep. עוד נמצא כי AF/TBF ניבא באופן שלילי את סטורציית הטרנספרין (p<0.05) ואת ספיגת הברזל (ΔSeFe) (p=0.07). בשונה מכך, היחס של שומן גנואידי/ סה"כ השומן בגוף לא נמצא קשור באופן מובהק למשתנים אלה.

החוקרים הסיקו כי פיזור השומן משפיע על המטבוליזם של ברזל באופן כזה שנשים עם השמנה מרכזית משמעותית יותר הציגו רמות גבוהות יותר של SHep, פגיעה משמעותית יותר בהומאוסטזיס של ברזל וספיגה מופחתת של תוספי ברזל.

מקור: 

Stoffel, N.U. et al. (2020) International Journal of Obesity 44.

נושאים קשורים:  השמנה,  מטבוליזם,  ברזל,  שומן,  מחקרים
תגובות