למטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית יש סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית ותמותה. חולי דלקת מפרקים שגרונית מטופלים לעיתים קרובות בגלוקוקורטיקואידים אשר נמצאו קשורים לסיכון מוגבר לתמותה. בנוסף, במטופלים הסובלים במקביל מסוכרת, ידוע כי גלוקוקורטיקואידים משבשים את האיזון גליקמי ובשל כך מעלים סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר הייתה להבהיר את הקשר בין גלוקוקורטיקואידים, סוכרת ותמותה בחולי דלקת מפרקים שגרונית.
מחקר זה בוצע בשיטת מחקר עוקבה רטרוספקטיבי במסגרתו נאסף מידע מגיליונות רפואיים אלקטרונים של מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית בבריטניה. מטופלים שהיו רשומים ב-Office for National Statistics לנתוני תמותה (n=9085) נכללו. סוכרת במטופלים זוהתה באמצעות מעקב אחר בדיקות דם ומרשמים, שימוש בגלוקוקורטיקואידים זוהה באמצעות מרשמים. יחס שעורי תמותה (RR) והפרש שעורי תמותה (RD) חושבו בקבוצות חשיפה שונות.
תוצאות המחקר הראו כי במטופלים ללא סוכרת שימוש בגלוקוקורטיקואידים הוביל לעליה של פי 4.4 ב-RR של תמותה (רווח בר-סמך 95%: 3.83 עד 5.14) בהשוואה לחולים שלא קיבלו גלוקוקורטיקואידים. במשתתפים חולי סוכרת נמצא RR נמוך יותר בשימוש בגלוקוקורטיקואידים (3.02, רווח בר-סמך 95%: 2.34,3.90). במטופלים עם סוכרת נמצא RD גבוה יותר בשימוש בגלוקוקורטיקואידים בשל התמותה הגבוהה יותר במצב הבסיסי שלהם. בחולי סוכרת, שימוש בגלוקוקורטיקואידים היה קשור לסיכון מוגבר של 46.7 מיתות/ 1,000 שנות אדם (pyrs) (רווח בר-סמך 95%: 31.6 - 40.8). דפוס דומה נצפה בבחינת התמותה ממחלות קרדיווסקולריות.
מסקנת החוקרים הייתה שגלוקוקורטיקואידים היו קשורים לשיעורי תמותה גבוהים יותר בחולי סוכרת בהשוואה למשתתפים ללא סוכרת, על אף שלשתי האוכלוסיות סיכון יחסי דומה. על פי החוקרים, רופאים צריכים להיות מודעים לסיכון הגבוה יותר של חולי סוכרת ולקחת את זה בחשבון כשהם רושמים גלוקוקורטיקואידים עבור חולי דלקת מפרקים שגרונית החולים גם בסוכרת.
מקור:
Ruth E. Costello et. al (2020) BMC Rheumatology DOI: https://doi.org/10.1186/s41927-019-0105-4